בשנה שעברה הוא ירד ביום שישי ונשאר לשבת, ראשון, שני כבר היו שאריות. לפני רדת השלג הייתה סופת רוחות חזקות, המון עצים קרסו, גגות ועוד דברים. לא היה חשמל עד יום שלישי בערב (היינו שכונה כמעט אחרונה שחוברה לחשמל). בעקבות ניתוק החשמל גם הייתה הפסקת מים ארוכה - שבת וחלק מיום ראשון. הפשרנו שלג על הגז. מזל שלבית החדש שלנו יש בידוד טוב, הוא שמר על טמפרטורה סבירה בבית. כל הילדים ישנו באותו חדר יחד, בערב הדלקנו נרות וסיפרנו סיפורים. ניסינו להכין קרמל ולהקפיא אותה בגומות של שלג נקי (קראנו על כך בספר ילדים "בית קטן ביער", אבל שם היה שלג אמיתי ולא כזה שעוד רגע ימס). אכלנו סעודת שבת עם נרות על השלחן כמו פעם, שחכמים קבעו להדליק נר בשביל שלום בית... את הבצק שהכנתי בשביל חלות בסוף תיגנו במחבת והיה טעים. בישוב היה הרבה עזרה הדדית - הביאו ארוחות, אירחו משפחות שאין להן חימום חלופי בבית, ביקרו קשישים, עזרו למי שרצה לעבור לקרובים ואין לו רכב ועוד. עכשיו, עוד לפני הסופה כבר פעמים שאלו אותי (מהשכונה ומהרחוב שלנו) האם יש לנו חימום לא חשמלי, האם נרצה להתארח או לעזוב. נורא נחמד! מקווה שנצליח להנות מהשלג הבא עלינו לטובה...
;){kind=link}