שבת בעיר האבות |
|
השבת נסענו עם כל המשפחה ועם משפחה של חברים ואם התלמידים של בעלי לחברון. זו כבר לא השנה הראשונה שאנחנו נוסעים בפורמט זה. ואני שמחה על כך, כי בתור משפחה קשה לנו להגיע לחברון סתם ככה באמצע החיים. לפני החתונה וגם קצת אחריה השתדלתי להיות שם בשבת חיי שרה וגם בשלושת הרגלים. את הדירה נתנו למשפחת חברים שלנו שהתארחו בישוב. היה קצת קשה לארגן, אבל יצאנו לאוטובוס בזמן. כאן משהו קצת השתבש - הבן שהלך להביא את אחותו מהגן לתחנה לא היה שם, שלחתי את הבת הגדולה לבדוק מה קורא איתם ובנתיים הגיע האוטובוס. בעלי נשאר לחכות להם ואני יצאתי עם שלושה ילדים והתינוק במנשא כמובן. התברר שהגננת המחליפה שלא הכירה את הילדים לא נתנה להם לצאת מהגן בלי פתק מההורים. בסוף זה הסתדר והם יצאו באוטובוס אחרינו עם אבא שלהם. בתחנה מרכזית קנינו פיצה לילדים ויצאנו. השבת התחילה מהליכה למערת המכפלה מין האכסניה שהתארחנו בה בקרית ארבע - בדרך עומדים חיילים כל כמה מטרים. הילדים קוראים לזה "מבצע שבת שלום" או משהו כזה - לומר שבת שלום לכל חייל שפוגשים. גם המבוגרים עושים זאת והכי מדהים שהחיילים עונים לכולם, איך הם לא מתעייפים אני לא יודעת... תמיד יפה לראות כמה צעירים, קבוצות שונות מכל מיני מקומות מגיעים לשם מתי שלא תהיה שם. ואת התושבים הקבועים רואים מיד - הם מחוברים למקום איכשהו... הסתובבו שם גםפ די הרבה "משקיפים" עם מצלמות שדיברו עם הערבים, צחקו איתם. לא שווה דיבור בכלל, חשבתי שעדיף היה אם הם היו מארגנים איזו סיירת ניקיון שם ברחובות. התפילה יפה ושמחה, בדרך כלל אני לא מגיעה לכל התפילה לבית הכנסת, אז הייתה לי הזדמנות. בלילה התלמידים הלכו לפגישה עם אחת הנשים שהשתתפה בחידוש ההתיישבות היהודית בחברון לפני כשלושים שנה. גם הבת שלי הלכה עם חברה ואני לא יכולתי, כי ילדים עוד לא נרדמו. התלמידים הלכו גם לסיור בצהרי יום השבת עם הצייר שמואל מושניק, וגם אז נשארתי עם הקטנים לשנת צהריים. חוהשבת הייתה שבתית וחגיגית, כמו שצריך להיות עם סעודות, שירים וכו'. ובחזור לקחנו הסעה שהביאה אותנו עד לבית וזה היה נהדר כשלעצמו ...
|
|
|
|
|
;){kind=link}