יצאנו, היו הרבה אנשים גם עם ילדים והמון אוטובוסים מכל הארץ שהתאספו בצומת תפוח והמתינו לאישור כניסה. בכל פעם נתנו להכנס לחלק מין האוטובוסים ואחרים חיכו לתורם. בסוף היינו שם כבר לקראת הבוקר. הספקנו גם לעמוד ממש לפני ההגעה למקום. כשירדנו מין האוטובוס, הרגשנו עקבות של גז מדמיע, כנראה היה קצת בלגן לפני שהגענו. היו המון אנשים במתחם, אי אפשר היה אפילו לנסות להכנס פנימה, אבל זה לא מה שחשוב כמובן כי להתפלל לקב"ה אפשר בכל מקום, העיקר הכוונה... ומה שחשוב בהגעה למקום כמו קבר יוסף הוא לא רק תפילה, אלא עצם הנוכחות במקום. להראות שאנחנו כאן ולאו דווקא למישהו גשמי (גם זה כמובן), לה' - אנחנו רוצים את המקום, אנחנו רוצים את ארץ ישראל...
יוסף הצדיק מתקשר אצלי בעיקר לתחום הזיווג, השידוך ההגון שה' מסדר לכל אחד במקום שהוא נמצא. כי מה היה הסיכוי שיוסף שנמכר למצרים ימצא מישהי להתחתן איתה? רק בדרך נס. לפי מדרש יוסף התחתן עם אסנת שהייתה בת של דינה אחותו.
בסוף שהינו במתחם כרבע שעה בסך הכל. מישהו אלמוני חילק רוגלאך. כשעלינו לאוטובוס, זרקו אבן גדולה לשמשת החלון שלנו, מין מחוות פרידה כנראה. אבל זה לא מה שחשוב...
;){kind=link}