עשינו פסח לבד פעם ראשונה בחיים, ראש השנה לבד, כנ''ל, סוכות לבד...
המשפחה שהזמינה אותנו, הילדים שלהם כבר קצת גדולים, ולא נמצאו בבית, הילדים שלנו, חלקם סרבו לבוא - הגדולה טיילה עד מאוחר והעדיפה לישון, השניה אמרה שאלה לא חברים שלה ואין לה שום עניין לבוא אליהם, כדי לאכול רבע עוף... השלישית אמרה שהיא מעדיפה לעשות סעודה עם חברות שלה והזמינה שלוש בנות. בקיצור, הלכנו רק עם בנים (ארבעה כולל תינוק). יש למשפחה המארחת עיזים והם משמשים פינת חי שכונתית לכל ילדי הסביבה, אז הבנים הקטנים שלי העבירו שם רוב זמן הסעודה.
ואנחנו נהנינו מאוכל טעים ומשיחה נעימה. שניהם אנשים מיוחדים, נעימי הליכות במיוחד, פשוט כייף להיות לידם. הם נותנים לכם אחד שנמצא איתם, הרגשה שהוא רצוי וחשוב וטוב, כולל הילדים הקטנים. הרב הוא איש רב פעלים, ראש ישיבה, ראש כולל, יועץ בעניינים שהצניעות יפה להם, כותב ספרים, פוסק הלכה בדרך מקורית משלו. הוא מהאנשים שנאמר עליהם ששיחת תלמידי חכמים צריכה לימוד... על כל עניין יש לו מבט הלכתי יהודי חד וצלול. אני כל כך נהנית רק מלשמוע אותו, מרגישה זכות כשזה יוצא לי...
;){kind=link}