טיול שקדיות ביום שישי
8.02.2013, כ"ח שבט תשע"ג
ערב אחד, ביום חמישי,בעלי חזר מהעבודה והתברר שהוא שכח להזמין אלינובחורים לשבת, כמו שדיברנו. ואני כבר עשיתי קצת הכנות במחשבה שיהיו לנו אורחים ויוםשישי קצר... אז אמרתי לו: "אם כך, אם אנחנו נשארנו ללא אורחים, בוא נרד מחרלתל" ולמרבה ההפתעה, הוא הסכים (בדרך כלל, כיוון שהוא נוסע כל יום לעבודה, הוא מאוד רוצה לנוח ביום שישי ולא שמח על ההצעות שלי ללכת או לנסוע לאן שהו).בתקופה זו שאחרי ט"ו בשבט פורחות המון שקדיות ברחבי הישוב ובתל יש ממשמטעים של שקדיות שבקיץ ירדנו כמה פעמים לקטוף ולאכול שקדים (פעם עם אבא שלי וכלהילדים ופעם עם אחותי, אחיינית שלי וחבר שלה שעשינו להם סיור בתל, גם זה יחד עם כל הילדים), ותמיד חלמתי לבוא לכאן בחורף בעונתהפריחה, דמיינתי לי מחזה מרשים של מטע שקדיות שעומד כולו בפריחה. עד עכשיו לא יצאלי להגשים את הטיול וכמובן פיקניק במקום, והנה פתאום זה קורה! בבוקר ארגנו אתהילדות הקטנות לגן (מאוחר כרגיל), השארנו את הגדולה בבית עם האנגינהשלה, בעלי לקח עליו את הקטן במנשא ויצאנו לכיוון הגנים. אני ליוויתי את הקטנותעד שערי הגן ובעלי לקח שוקו ורוגלך במכולת, נפגשנו שוב והתחלנו לרדת. בדרך מזגהאוויר שלפי התחזית היה נאה, הפך להיות די סגרירי ועם רוח חזקה. עצרנו בבית החדששלנו שהולך ונבנה, ראינו את הקירות הפנימיים מוקמים – הכל נראה פתאום קטן וצפוףלמדי, בעלי טוען שזה קורה בגלל הצבע האפור של הלבנים, הצבע הכהה מקטין את החלל.לאחר מכן המשכנו לרדת לכוון התל, ראינו מגרשים חדשים לבניית בתים עצמאית והכנותלבניית גן שעשועים חדש. שמחנו שיהיה עוד גן שעשועים בקרבת הבית החדש שלנו.כשהסתיימו הבתים, ראינו כמה שקדיות פורחות ומצבור גדול של רקפות בפינה מוצלת.בכניסה לאתר הרמתי ענף של שקדייה פורח שמישהו קטף וזרק. היה לי חבל עליו, שיבול כלכך מהר, אז לקחתי אותו הביתה והוא המשיך לפרוח עוד כשבוע ימים. באתר התל קודם כלעצרנו לאכול בחורשת אורנים מול שלולית ענקית שנקווית בשקע באדמה עם הגשמים ונראיתכמו אגם ממש. אפילו שמו מסביבה גדר של חבלים. קצת אכלנו, קצת הצטלמנו והחלטנולעשות את המסלול סביב החפירות ועד התצפית החדשה שנבנית ובדרך להתקרב לשקדיות. ניתןלומר מיד, שאת מה שדמיינתי לעצמי לגבי מטע העומד בפריחה, לא ראינו כלל ועיקר.מתברר, שכל שקדייה נמצאת בשלב פריחה משלה – ראינו שקדיות שנמצאות בשיא הפריחה וענןלבן או ורדרד מכסה אותן, ראינו שקדיות שנפתחו להן רק כמה פרחים בודדים וכאלה שעודלא פרחו כלל, בדרך חזרה ראינו אפילו שקדייה שבנוסף לפרחים הוציא כבר עלים ירוקיםדי גדולים. לפני שיצאנו מהחורשה למסלול, עצר לידינו איש אחד, שאל אםאנחנו בונים את הבית ההוא (כן) והסביר לבעלי לאיזו חממה ללכת, היכן לקחת סכיןיפנית והורה לו לקטוף 15 כלניות הכי יפות לאשתו לשבת. היה ממש מפתיע ונחמד, החלטנולעשות זאת בסוף המסלול. הצטלמנו עם כמה וכמה שקדיות פורחות והלכנו בשביל שעוברלמטה מהממצאים שהתגלו בחפירות. מורדות ההר משמאלינו היו מלאים במרבד כלניותאדומות, עשב ירוק ועוד המון פרחים צהובים ששמם לא ידוע לנו. הרוח עדיין הייתה דיחזקה, אבל אביבית, השמש חיממה. ראינו את מגדל התצפית החדש הנבנה והוא דומה לחלליתמתכתית משונה – פלא ציוויליזציה שנחת בחיק הטבע. בשונה מין המגדל הישן הצנוע, נוצרדיסוננס גדול עם הנוף. קצת חבל. בדרך חזרהמצאנו את החממה של הכלניות, היו בה כלניות בארבע צבעים. קטפנו לנו זר גדול ונחמד.ועלינו חזרה הביתה. עברנו במכולת לקנות חלות (במקום לאפות אותן, כמו שעשיתי כברכמה זמן) ובבית חיכו לנו הכנות לשבת בנוסח מזורז...