חג סוכות - המשך |
|
ביום המחרת עשינו את מעשה השגעון המשפחתי - טיול לעיר העתיקה בירושלים. כיוון שסוכות הוא אחד משלושת הרגלים שבהם עלו כולם לבית המקדש בירושלים, אנשים רבים מנסים גם היום לבוא, לזכר מצוות הראיה, אז מה שקורה שם זה פיצוץ של בני אדם... ובכל זאת יצאנו כולנו. ראיתי שיש כרטיס משפחתי לכמה מוזאונים של העיר העתיקה - מרכז דווידסון (הכותל הדרומי), הבית השרוף, סיורים בחורבה - בית הכנסת החדש/עתיק המשוקם שעוד לא יצא לי להיכנס אליו. התגברתי עלן רטינות של כמה מין הילדים הגדולים (בעיקר הבנות הגדולות) בנושא של למה אנחנו לא הולכים לגן חיות, קיפצובה או טיול לאילת... ויצאנו. את הבוקר התחלנו מפיצה של ג'ינג'י - פיצריה שאנחנו אוהבים בפסגת זאב והמשכנו ברכבת לכיוון כיכר העירייה ושער יפו. הרכבת שהייתה ריקה, התמלאה כל כך שבקושי הצלחנו לרדת ממנה. בשער יפה עצמו הציעו סיורים ברובע היהודי המתחדש, רובע נוצרי ומוסלמי שמתרחשת שם פעילות של רכישת בתים ואיכלוסם מחדש על ידי יהודים. מדובר גם ובעיקר בהשבת בתי יהודים שננתשו בעקבות פרעות וכו' והם עדיין בבעלות יהודית מבחינת החוק. הסיור היה מהיר והביא אותנו לכותל, משם עשינו גיחה לכותל הקטן שקרוב יותר גיאוגרפית למקום קודש הקודשים. ליד הכותל קצת איבדנו את אבא שלנו שהלך להתפלל ולא ראה אותנו ואנחנו לא שמענו אותו מתקשר. אחר כך נכנסנו למרכז דווידסון וילדים העייפים הקימו בכייה על כך שהם לא רוצים להיות בכל אתרי הארכיאולוגיה האלה ובכלל, למה אנחנו לא בגן חיות וכו' כמו שכבר הזכרתי. אחרי שעלינו לרובע היהודי וקנינו את הארטיק המובטח, כולם נרגעו וראינו את המופע בבית השרוף וגם נכנסנו לבית הכנסת המרשים, כבר ללא הסיור בגלל השעה המאוחרת. בשער יפו טיילנו קצת ביריד של ארגונים שעוזרים לאנשים בעלי מוגבלויות, ראינו את המופע, תרמנו וקיבלנו שיפוד סוכריות ג'לי לכל ילד (כמעט). ואפילו חזרנו הביתה בשעה שפויה (תשע וחצי בערך)...
|
|
|
|
|
;){kind=link}